פולחן הסתיו 22

תקופת המגיפה העולמית חידדה תהליכים לוקאליים. היא עוררה מחדש את הצורך, הרצון והיכולת להקים סביבה אמנותית אידאלית ואוטופית – תוך כדי ניסיונות רבים ומגוונים לברר מה האידאה ומהי האוטופיה. התשובות רבות וחמקמקות, אך כמה מהן בהירות יותר, והן נרשמות בביוגרפיה של הזירה מתוך עשייה יומיומית טבעית. בית הזירה גדל ומעמיק כבית הפקות ליצירה בינתחומית ורב תחומית. לצד העשייה בתחומי התיאטרון, המחול והפרפורמנס גדלים המרחבים של אמנות סאונד ומוסיקה ניסיונית, אמנות המיצב, אובייקט, ומדיה עכשווית. 

כל אלה מגיעים אל הבמות האינטימיות, אל האזנת עומק, ומבט חודרני בפסטיבל אינטנסיבי וממושך. מעל עשרים פרוייקטים יעלו השנה בפולחן במשך עשרה ימים. רובם בכורות של יצירות חדשות, ואיתן מצטלבות החרדות והתשוקות, רוח המזימה ובעיקר אנרגיה עצומה של עשרות משתתפים שפועלים יחד ולחוד בפסטיבל. הפולחן מניע ויוזם תהליכים ומבקש להיות מקום וזמן שבו העשייה של הזירה, הקשרים האמנותיים, ההשפעות והאקספרימנטים מתרכזים יחד לעוצמה גדולה מסך חלקיה. 

עם גדילתן של האפשרויות, גדלה החירות האמנותית. פירוק, התרחבות, והתפשטות כרוכים זה בזה. עם עבודת המחקר והפיתוח הנסיון מצטבר, נאסף ידע (אישי ומשותף) ונולדים מסורות וריטואלים מקומיים. הפולחן הופך מדי שנה לאירוע מרכזי בשעון הביולוגי של הזירה. הוא מסכם תהליכים ומתחיל תהליכים חדשים. זו שעה שבה הגבולות האמנותיים מיטשטשים והחיכוך העז בין הפעולות השונות יוצר חום בעולם שנע אל עבר התקררות גלובלית.

בתוך סביבה פוליטית מקומית ובינ״ל, שמקצינה ונעשית עוינת ודורסנית, הפולחן מסרב לגייס את העשייה האמנותית למסרים של פיוס והרמוניה, לאקטיביזם ממותג או הומניזם במחיר מבצע. להיפך. הפולחן דורש להיות אירוע אסקפיסטי ללא התנצלויות. זו הדרך שבה נוכל להשאיר לאמנים את התגובה האמיתית לעולם שבו הם חיים ובו הם יוצרים. הפולחן יוצר סביבה בטוחה לזעם וליופי, לגוף המזיע ולעין הרטובה.

ניהול אמנותי פולחן הסתיו: עמית דרורי וניר שאולוף

אוצרים שותפים מוסיקה ואמנות סאונד: אייל ללי ביטון, אמיר מאיר ואיציק גיל אביזוהר 

אמני הפולחן: 

עדי כהנא, דויד למואן, נורית דרימר, לילה רומא וייסלברג, יואל פלד, עמוס פלד, טיבו גברט, אריאל סרני בראון, אנסמבל דראון עולם (אמיר מאיר, ניב גפני, אייל ביטון, ליאור פינסקי), גנריאטה, עומר גולדברג, פאוור סטריינג׳רס (אור רימר ומיה לנדסמן), עינב רוזוליו, Sevelle (ניב גפני ודניאל טרייסטמן), דניאל דונדו גמליאלי, ליאור פינסקי, אורי קריסטל, Kashaiof (אייל ביטון ואיציק גיל אביזוהר), karkait (עמוס פלד, רון שסקין ודניאל טרייסטמן), Nico Teen, נמרוד גרשוני, Alex Drool, דניאלה ליונגסברג, The Quantum Choir (ניצוח וניהול אמנותי תומר דמסקי, בהשתתפות שובל יניב, איה גבריאל, רון שסקין, עמליה זימרה, אחינועם מנדלסון, מאיה פנינגטון, נעמי שלו, פטר שפירו, מיכל שחר), Cadaver Eyes (ערן זקס ודודיק אופנהיים).

מנכ״ל ומנהל אמנותי: עמית דרורי

סמנכ״לית: שגית צור

מנהלת הפקה: לאה סטורה

פרסום ושיווק: נועה גמליאל

מנהל טכני: דדי נדה

פיתוח פרוייקטים, הנדסה, עיצוב וייצור – הזירה טק פואטרי:  

דניאל גמליאלי, אמיר מאיר, מרקו מילבסקי, אייל ללי ביטון, ניב גפני, דנה טקץ׳, דנה חזן

טכנאים נוספים: עודד קוממי, רון שסקין, איתן חביב

קונספט, עיצוב והפקת שפה חזותית פולחן הסתיו: עמית דרורי, אייל ללי ביטון, דנה חזן, דנה טקץ׳

הפקות וידאו וסטילס: הזירה טק פואטרי

מודל תלת מימד: יואל פלד

עיצוב גרפי: טל הרדה

תכנות: פליקס וסרשטיין

ניהול בר: מעין לבינגר

ניהול ערב: נועה פרידמן

ניהול הצגה: נועה פרידמן, עינת שגב

תיעוד: שירה מרק ודנה דקטור

קופות: ליה אשל, דניאלה שלצר

ניהול ערב מיצבים: בתאל דותן ודורי כהן פורסטר

דיגיטל: מודוס

ועד מנהל: עזריאל לוי (יו״ר), שמוליק כהן, גלעד לביאן, חנה בן חיים – יולזרי, אתי ליבמן, איציק הרמן

גוף מבקר: משה וינגרטן

בתמיכת משרד התרבות, עירית ירושלים, קרן ירושלים, מפעל הפיס, קרן עזבונות