יצירה בשני פרקים: 'הטיפול' ו'הריקוד'.
היצירה 'ועכשיו הגוף' היא מחול שהוא טיפול ולהיפך. היא יוצרת מבנה כוריאוגרפי עבור התהליך הריפוי, השחרור והחיבור המחודש אל הגוף. הטיפול והריקוד, מתרחשים בגוף, במגע פיסי קרוב ועמוק בין המופיעים. נוכחות המבט של הצופיםות, ממקד את הלבבות והכוונות להתהליך הריפוי שהופך להיות משותף. מתוך כך היצירה מתבוננת על הקשרים וההקשרים, ההעתקות וההשפעות שהיא מכוננת, כמו למשל: ההיבטים הפרפורמטיביים של טיפול , הממדים הטיפוליים במופע עבור המופיעים והקהל, הפוטנציאל של המבט כמרפא, הקשרים והגבולות של מגע טיפולי ומגע אינטימי, והחירות הפיסית, המגע והחסד שיש בקרבה בין המופיעים, כהצעה לשחרור מריחוק ופחד.
היצירה 'ועכשיו הגוף' מחולקת לשתי עבודות: 'הטיפול' שבה אנחנו בקרבה פיסית מאוד, מעסים, מטפלים, מפרקים ומתערבבים גוף בגוף. זאת כדי לשחרר את הכאב בתאים ואת הזכרונות מהשרירים, להתנדף אל החלל. תהליך הריפוי פרוס, מונח, חשוף, מוצהר וגלוי.
העבודה השניה 'הריקוד' מורכבת מחומרים תנועתיים של הפרק 'הטיפול', שנמזגו לתוך המרחבים שהלחין באך בסוויה לצ' לו מס' 1. המרחבים האלו מאפשרים לחומרים לנשום, ולהתאוורר, והם הופכים לריקוד. וכך גם הטיפול כולו. הקריאה 'ועכשיו' היא קריאה לחזרה למה שאין לו תחליף אלא בגוף. לרגש. לאנושיות. לאמפטיה. לאינטימיות. למגע. לחום אנושי.
