״המופע I look After הוא כתב עמדה של אמן יחיד. אני חוזרת בו אל דימויים ישנים שחיברתי ומשנה את צורתם, ובכך מעניקה לנוסטלגיה תפקיד יצירתי, ביקורתי, חי, כזה שפני קדימה. נוסטלגיה כפוטנציאל״
מופע יחיד, המבוצע על־ידי נאוה פרנקל עצמה, ומעורר את הצופה להסתכל על עצמו, ולחשוב. היצירה בנויה ממשחק מילים מורכב ומצחיק, מבנים כוראוגרפיים דמויי משחק, ואסתטיקה שנעה בין הקדוש לארצי. נאוה מתנדנדת בין אפשרויות שונות של קיום: אדם, חי, צומח ודומם , בין מה שהוא "כאן" ומה שהוא "שם" , ובין מה שהיה למה שיש עכשיו. היא מעוררת לחיים פיסות של עבר, של הכלות והיזכרות, אך היא לא מתרפקת עליהן. ה'נוסטלגיה' עבורה היא כלי יצירתי ויצרני, והעבר פותח שפע של אפשרויות להתפתחות. הצופה צובר ומחבר בין קודים ומפתחות שונים שניתנים לו על הבמה, בעזרתם "נכנס" לחוויה והופך שותף לה באופן מלא.
