בית > אירועים מיוחדים > הזירה מארחת: תמר בורר / צ ל מ

הזירה מארחת: תמר בורר / צ ל מ


צל  \ by Tamar Borer – 

Choreography, Stage, Soundtrack – Tamar Borer  Performance – Tamar Lamm, Tamar Borer   Video –  Tamara Arda

מוסיקה – אליאן ראדיג, הירוקו קומייה  טקסטים – טטסומי היג'יקאטה  קול– הרולד רובין

עריכת פסקול ועיצוב סאונד – אלון לדר  תלבושות – ששון קדם  תאורה – נדב ברנע

 

צלם הוא פרויקט רב תחומי המשלב פרפורמנס, וידאו ארט, טקסט ומוסיקת סאונדסקייפס (Drone).

מחקר העוסק ביחסי גומלין שבין הגוף כצלם- צורה, המכיל בתוכו צלם אנוש, בין אובייקטים בעלי נוכחות חיה, המצויים בסביבתו, לבין החלל הקיים ביניהם. העבודה מבקשת לעורר שאלות לגבי טיב הקשר של האדם עם תחושותיו, מחשבותיו ורגשותיו, יחסיו עם הסביבה האנושית ועם המרחב המופשט.                                                                                   זוהי הצעה להתבוננות חדשה בשאלות : מהו צלם אנוש ? מהו חלל פנוי בתוך מרחב מלא בדברים ? מהי דממה ומהם יחסיה עם התדרים והצלילים שעוטפים אותה ?

" יש לה, לבורר, נוכחות בימתית מרשימה מאין כמותה ויכולת לחשוף פנים חדשות בכל פעם. היא אמנית בשלה ועמוקה, כל זיע נעשה בכוונה גדולה ומדויקת." אורה ברפמן \ ריקוד דיבור

" בעטיפה תיאטרלית נהדרת, באווירה רוחנית מדיטטיבית, חוללו תמר בורר ותמר לם את היצירה "צלמ".. זו יצירה איכותית ומעוררת הערכה בנכונות לצלול לחלל שקט, מינימליסטי ונקי.." רות אשל \ הארץ

 

סטודיו הזירה הבין-תחומית, האומן 16 תלפיות:

יום ד' | 28.6 | 20:30 | כרטיסים

 

בתוך חלל לבן, מונחות חמש תיבות ריבועיות לבנות, עשויות חומר חלבי שקוף , בגדלים שונים. ביניהן ,על הרצפה, משטח לבן, העשוי מאותו חומר, עליו מוקרנים סרטי וידאו. שתי רקדניות, לבושות בלבן, נעות עליהן, ביניהן וסביבן בתנועה חרישית, איטית, טעונה ושלווה בו זמנית. חלל המופע מוצף בשכבות של תדרי סאונד, קולות, שברי משפטים, וביניהם, דממה. התאורה יוצרת נופים סוריאליסטיים ומרחבי מחייה גאומטרים שמתקיימים בו זמנית במימדים שונים .

The movement language is based on static situations and the dynamics created in them and emanates from them. Stopping the daily time – linear, and reducing the physical space to a minimum space – allows conditions for the formation of a new movement language. In this place, the human body becomes the receptacle of a wide range of feelings, thoughts, and feelings, and at the same time is present as a witness observing the same from a distance.

The video clips created by the artist Tamara Erda are projected on a surface placed in the center of the space between the boxes on which the dancers dance. The rays of the projection light create a virtual space, a sort of pyramid of light that becomes another object in the work landscape. The images projected in the videos create a parallel between tree photographers and human photographers. Tamara Arda, a filmmaker, stage artist and photographer, brings in her work aspects that combine the concrete with the hidden, leaving the viewer with a penetrating question about the human condition in society. In her performance she invites us to re-examine human relations through images of trees.

The soundtrack of the work is composed of a mosaic of the works of the mother of the duo – Elian Radig . Her work is made up of stratified surfaces of different frequencies with vibrations intended to activate physical sensations in the listener. These frequencies are interwoven with sentences from the words of the dancer, choreographer and philosopher of the Boto Tatsumi Higikata , which the musician Harold Rubin says . Among them are various musical instruments with different percussion instruments and the voices of the green musician Kumiya . The music emanates from various places in the space of the performance, and becomes another living space that can be explored.