התפר בין הנראה והנשמע הינו גבול שהחוויה היומיומית לא מסוגלת לחצות ולתפוס, אבל ישנם שערים שדרכם אפשר לבוא במגע עם קשרים עמוקים אלה. תיאורים סינסתזיים מלווים אירועים, חוויות מיסטיות ופריצה של גבולות המציאות החל במעמד הר סיני (׳וכל העם רואים את הקולות׳), דרך מיסטיקנים מדתות שונות לאורך ימי הביניים ועד משוררים ואנשי רוח בני זמננו. את התפר הזה אמיר מאיר חוקר בשנים האחרונות באמצעות ה׳דודון׳ – כלי נגינה בעבודת יד ההופך אור לסאונד וצורות לצלילים, באמצעותו ניתן להציץ לרגע מבעד לשער.
וילה רדיוז – Ville Radieuse – עיר קורנת, היא חזון פרי רוחו של האדריכל השוויצרי-צרפתי לה קורבוזייה לבניית עיר אוטופית שתגבש את הפעילות והעשייה של תושביה לפעולה הרמונית מושלמת. העיר תוכננה על פי צורתו המופשטת של גוף האדם הפועל בהרמוניה כדי להפוך רצון למציאות, כזו המכוונת למטרה נעלה. הביקורת על המודל, אגב, הצביעה על היעדר קנה מידה אנושי בתכנון.
ב״וילה רדיוז״ אין בני אדם. עיר הדודונים נשלטת על ידי כוחות מופשטים שעסוקים בעבודה הרוחנית של הפיכת צורות ואורות לתנודות אוויר וצלילים. עם הסרת המחיצות, בתוך תהליך אלכימיה מורכב והרמוני על גבי פנל סולארי, הקיום האנושי החולף יכול לבוא במגע עם הנשגב והמצוי, מעבר לנפרדות.
מיצב הסאונד ״וילה רדיוז״ יהיה פתוח בין התאריכים 19-28.10.21. הכניסה חופשית, החל ב-19:00 בערב.
