לאחר הפתיחה שוברת הלבבות של פולחן הסתיו 22, נורית דרימר חוזרת ומבטיחה שלעולם לא תצעדו לבד. זוהי ליגת הצדק של נבחרת אלופות, דרבי של מחשבות ונפשות. אם הפסדת או ניצחת, תדעי תמיד ש: ״לעולם לא תצעדי לבד״*
דרימר אספה נשים ירושלמיות מרקעים וגילאים שונים, שהמשותף להן הוא האהבה לכדורגל. וכך הקימה נבחרת של כדורגלניות / פרפורמריות. לאחר חודשים רבים של אימונים וחזרות, הן אלה שנמצאות במרכז המגרש / במה.
התוצאה היא התקפה מתפרצת וחגיגה נשית הנעה בין הצגה מיוזעת למשחק כדורגל נוצץ (או להיפך).
יחד הן יוצרות מופע שהוא משחק – ספונטני ולא צפוי, ומשחק שהוא מופע – משובש ופנטסטי.
שני האלמנטים יחד מייצרים מרחב פרפורמטיבי שמערבב בין האינטימי לציבורי, בין ספורטיביות לפגיעות,
בין התמסרות טוטאלית להומור. זוהי חגיגה של טישטוש הגבולות בין כדורגל ותיאטרון, ובין החיים לאמנות.
* המשפט שהחל כשיר ממחזמר משנות ה40, זלג ליציעים של אוהדי ליברפול ומשם לשירי אוהדים של קבוצות כדורגל מרחבי העולם וגם פה בארץ- חוזר כעת אל התאטרון.
משך המופע כשעה. המופע כולל שימוש בעשן.