סוף סוף מסך התיאטרון נפתח. שני חברים יושבים על ספסל בפארק, האחד מתוודה על חזיון שיש לו: לפעמים הוא יכול לראות דרך ארובות העיניים של מישהו זר. בעודם מדברים, אותו הזר מתחבא בקרבת מקום, אורב מאחורי השיחים, מציץ על השניים.
נער המים והמים הוא מסע בנבכי התיאטרון. ספקטקל מיניאטורי נטול שיאים. תיאטרון בובות זעיר ללא בובות. מה שמתחיל כהבטחה לסיפור ועלילה, קורס אל עבר מרחב רדוף, בודד וחרדתי בו החיפוש אחר חום אנושי נמתח ונמסך לאינסוף, אל מעבה הקוביה השחורה.
אריאל סרני בראון הוא יוצר תיאטרון העוסק ביחסים שבין מסורות במה מפוארות ובין תרבויות שוליים. בשנה האחרונה הקים תיאטרון סודי בכספת בנק עזובה בתל אביב. כעת, התיאטרון מהגר אל בין כותלי הזירה הבינתחומית בירושלים. עבודותיו הוצגו בין היתר בגרינלנד, דנמרק, ליטא, עכו, סרביה ויפו.
