עופר לאופר הוא אמן ובנאי המפתח במו ידיו מבנים, אובייקטים ומכונות המזוהים בחתימה אישית מאוד, טכנית ופיוטית בו־זמנית. את פסליו הוא מציב פעמים רבות במרחב הציבורי, ויוצר פעולות התערבותיות המגיבות לסביבה ומשפיעות עליה. בנוסף, הוא פועל בעולם הבמה כמעצב תאורה וחלל, כפרפומר, וכיוצר־שותף עם אמנים בתיאטרון, מוסיקה ומחול.
כמי שיוצא דרך קבע להרפתקאות בארץ ובעולם, לאופר פועל כצייד־לקט האוסף חוויות עזות, רדיקליות ופיוטיות מול מרחבי הטבע. הן נאספות במסעות פיזיים מפרכים, תוך צמצום התלות באמצעים, לעיתים עד גבול ההישרדות. במגע שלו עם הטבע והסביבה הוא בוחן גבולות שונים, ומזמן מפגש עם חוסר־האונים האנושי. כך, נרקחים דימויים שהופכים לפעולות פיסוליות, פרפורמטיביות ותיאטרליות. עבור לאופר אין הפרדה של ממש בין החיים והפעולה האמנותית; האחד כרוך בשני ומזין אותו.
לפני מספר שנים, לאופר העתיק את חייו אל קרוואן קטן במודל האיקוני Hymer Motorhome המורכב על גבי מיצובישי L300. באמצעותו, הוא מגדיר מחדש את האופן שבו הוא מתמסר ומתנגד לחיים במרחב הקפיטליסטי־אורבני הישראלי. החיים בקרוואן הם דרך להימלט ממלתעות הנדל״ן הישר אל הטבע הפסאודו־פראי של יערות קק״ל או הדממה של קו החוף, שככל הנראה תופרע על ידי חבורת נערים שתויים או שומר סקרן של אתר בנייה סמוך. זוהי צורת חיים נזירית המאפשרת לנוע כל יום מחדש, להתמקם בטבע או בשולי העיר, להשתייך או להתרחק. החירות רבה, לכאורה. שכן היחסים הגופניים־מיסטיים שבין לאופר והקרוואן דומים לקשר המיתי שבין הפרש וסוסו. הם נעים במנעד אינטימי שבשיאו מגיע לסימביוזה מוחלטת.
וכך במרכז העבודה אוטו, דגם בגודל אמיתי של הקרוואן בו לאופר חי. הצבת הפסל בחלל הבמה היא הזמנה למסע, לנדודים ולאוטרקיות. בסביבתו גם כוחות ויסודות הטבע מדומים ומסונתזים: מים, אש, עשן ואדמה. הבמה עוברת טרנספורמציה והופכת לתבנית נוף חיה ופעילה. זהו מסע פנטסטי דרך תופעות־טבע שיכולות להתקיים אך ורק במציאות הארעית של התיאטרון, באמצעים ובמנגנונים הייחודים לו.
