תיאטרון דוקומנטרי
לאחר שהפכה לאמא ובמשך שנתיים, היוצרת גליה עיני הקליטה את החיים.
את הכל: זוגיות משתנה וילד שגדל, המוסיקה בהרדמות, מה שנאמר בשיחה בסלון
ומה שלא נאמר בשתיקות.
היא לחצה רקורד, סטופ ושוב רקורד, כאקט של הושטת יד לעבר החיים מתוך רעידת האדמה האישית שלה.
ואז המלחמה נכנסה לפסקול ו-"imagine" התחיל להתנגן בבית בריפיט.
הבן אבנר חושב שהוא ג׳ון לנון והבית מתמלא מילים ושאלות.
ההורים גליה ודניאל מחפשים תשובות אבל בחוץ התנים מייללים, רעמים וכיפת ברזל.
מתי זה זמן טוב לספר לילד שאנשים מכאיבים כל כך זה לזה?
שעות רבות של הקלטות הפכו לחומר הגלם של המופע. גליה ערכה מהן בחדות וחכמה מסע אישי, חד, כואב ופיוטי. עם בן זוגה דניאל גמליאלי – מוסיקאי, משורר וטכנאי במה, מוקפים בצוות אמנותי רב כשרונות, הם מושיטים יד בטוחה אל האופק הרחוק שמתגלה מהספה.
גליה עיני, ילידת 1985, אמנית בין־תחומית ומנהלת אמנותית. חיה ופועלת בירושלים. בוגרת בית הספר לתאטרון חזותי בירושלים, בוגרת המסלול למתקדמים באמנות הסאונד בבית הספר לאומנות מוסררה.
זוכת מלגת לימודי מוזיקה חדשה מטעם מכון אריק סידיי, המכון הירושלמי למוזיקה בת זמננו, פרס הצטיינות מטעם הקרן לירושלים ופרס ראש העיר להצטיינות.
במהלך המופע תישמע אזעקה מוקלטת
