גוליבר מדבר. קרוב ושקט, כמו קול שמהדהד בראש. שלושה אנשים קושרים אותו, מכוונים לטבורו בובה קטנה ומצלמה. מופע חדש מתחיל: זוג נעליים גמדיות פוסעות על בטנו של ענק, מפלסות דרך בסבך שערותיו.
לאחר שש עשרה שנות מסע בים, חוזר גוליבר הביתה ומסתגר בחדרו. הוא מסרב לפגוש בני אנוש ומנהל שיחות עם שני סוסים שרכש. מהרהר באופיו של המין האנושי. בסוף חמש שנים של בידוד הוא מנהל לראשונה שיחה עם אשתו בה הוא מספר לה את סיפורו. ביצירתו הפיוטית, צבי סהר מפליג אל נופים מדומיינים. באמצעות טכניקת ה-PuppetCinema הוא יוצר על הבמה דיאלוג חי ונודד בין נופי התודעה האישיים של הדמות המיתולוגית אל התודעה הקולקטיבית של החברה העכשווית. הקהל חווה בה בעת את הגיבור פצוע הנפש, הנזכר בהרפתקאותיו, ואת זיכרונותיו המפוסלים, נוצרים ומתפרקים באמצעות צילום וידאו חי.
