התעלפויות היא יצירה שמתהווה תוך נדידה מתמדת בין נופים, חלומות ומדיומים. היא געגוע לירוק של מרחבים פתוחים, של עומק הרים וריחות של מים ועצים.
פנטזיה על קיום נטול מאמץ: להצליח לדבר במשפטים ארוכים. ללכת רחוק בלי לחפש לאן. להתמסר, להסתפק, כמו הר, כמו ים, כמו עץ. העבודה החלה ככתם ירוק על במה שחורה ומגלמת תהליך יצירה מתמשך שהחל כסולו, התפתח לדואט, לטריו וכעת לאנסמבל של ארבע פרפורמריות.
יצירתה של נינה טראוב נעה בקשר הרגיש שבין ויזואליות לנוכחות פיסית. התעלפויות משקפת את צורת העבודה שלה, בה הגופניות מורכבת מחוקיות, מבנה וסדר, מתורגלת ומאומנת בתהליך מחקרי ומעמיק. השפה התנועתית מוטמעת בדימויים המתמזגים לכדי עולם מלוכד, מלנכולי וטוטאלי.
משך המופע כשעה, ללא מילים.
