מה שאתה משנה, משנה אותך.
אתה פועל על החומר והוא פועל עליך.
ככה הם אמרו, ואני רק חמור, אז ניסיתי.
זהו סיפורו של כלי קיבול או ניסיון של כלי קיבול לא לשבור את הכלים.
בניסיון למצוא מעט התמצאות בתוך הכאוס, הכוריאוגרפית והאמנית הבינתחומית ענת בוסק פנתה אל פרוצדורות אלכימיות העוסקות בטרנספורמציה של החומר – בדרך להתמרתו. התהליכים פשוטים, ברורים. לכאורה.
החומר צריך לעבור: ליבון, הקפאה, קיבוע, הפרדה, עיכול, זיקוק, טיהור, ריקבון, שריפה, התססה, המסה והכפלה.
לשם כך ענת רקדה, ניגנה, שרה, ניפחה, נשפה, ציירה, גיהצה, העמיסה, פירקה, תלתה ,האירה וכמובן – קראה לנינה גם. כי בעולם של לימוד האלכימיה, אי אפשר לעשות זאת לבד, חייבים ללמוד יחדיו, לפחות שתיים.
ענת בוסק, כוריאוגרפית המתמקדת בעיצוב תאורה ובמה, בעבור חיפוש תמידי של סביבות המשפיעות על המבצעים וההפך. בוגרת תוכנית Exerce ICI-CCN במונפלייה צרפת, ובית הספר לתיאטרון חזותי ירושלים. כיום חלק מתוכנית כוריאוגרפיים ״חדשים״ בדרום צרפת במסגרת פסטיבל פרלל (Parallèle Festival) מרסיי. שותפה לפשע עם אמנים כמו לורה קירשנבאום, אן לי לה גאק, לאורה ראיו וגם מייסדת-שותפה של פלטפורמת LAB-L. לקחה חלק בפסטיבלים כמו Almost Summer בבגליה, CENTRALE FIES באיטליה, Reykjavic Dance Festival, Tanzfabrik בברלין ועוד.
עולה בבכורה במסגרת פסטיבל צוללן
