בספרו על פעילות התודעה האנושית תחת השפעת חומרים פסיכואקטיביים, מתאר אנרי מאשו את השולחן הסכיזופרני: שולחן שבנוי מתוספות בלתי נגמרות, עמוס מדי, גדוש מדי, לעולם לא יכול להיות ״גמור״. עם הזמן הוא הופך ליותר ויותר צביר מפלצתי ופחות ופחות שולחן. המשטח העליון של השולחן, שאמור להיות החלק השימושי שלו, הולך ונעלם, והקשר שלו למסגרת כה […]
אין עץ, אין אבק היא יצירה מוסיקלית-פרפורמטיבית המשתהה באזורי הספר שבין הסאונד הטהור למילה הכתובה, בין הדימוי הפיסולי לנוכחות הגופנית, בין המרחב המוסיקלי לזמן הבימתי. היצירה משלבת בין מוסיקה חיה, טקסטים, אובייקטים ותנועה ומזמינה את הקהל לשיטוט סבלני, אפל, פואטי, כמעט מלודי ולפעמים אפילו עצוב, בין ריק מוחלט למלאות אינסופית. אין עץ, אין אבק מציעה […]
דרך מפגש גס ונטול היררכיה בין תאורה, סאונד, גוף וחומר – נפרשת סביבה חוקרת ומציגה, השואפת להוות "Drone ויזואלי". הקהל מוזמן לבהייה בתמונת טבע מומצא, סינתטי, בדיוני, ובלתי אותנטי, המאפשר שהייה משותפת ב"אזורי מינימום" של גוף, של רחש, של ביטוי והשתנות. אזורים של מיעוט שליטה וקוהרנטיות. מופע של מצבי צבירה ורוח, מַנָחים, רחשים וריקודים הנרקדים […]
על במה המורכבת מחתיכות קטנות פועלת חבורה-להקה מזן מרדן ופרוע, הם נושאים כתכשיט לראשם עולם זעיר חבוט ונטוש, מאמצים שרירים קטנים כדי להתאזן על מציאות שנבנתה בחיפזון. דרוכים ומוכנים לפעולה, הם תופסים תאוצה בעזרת קיר (המעמיד פני רצפה) ומשתגרים אל החלל. שם ללא צליל ללא כוח כבידה ומעל מערכת השמש, התנועה הופכת סמיכה יותר, אקראית […]
שש שחקניות כדורגל ירושלמיות עולות על הבמה ופותחות הכל – האהבה למשחק, וידויים באופסייד, דרבי של מחשבות ורגשות. היוצרת והבמאית נורית דרימר קיבצה נשות מפתח מרגשות מקצוות עולם הכדורגל הנשי – מהליגה הבכירה, דרך ליגות חובבניות ועד התארגנויות שישי של קטרגל בשכונה. יחד הן הרימו את ״לעולם לא תצעדי לבד״, ספקטקל תיאטרלי המטשטש את הגבולות […]
״הכל אודות חוה״ הוא שיתוף פעולה של אריאל אפרים אשבל שמביים, אפרת אביב על הבמה ועומר שיזף על עיצוב במה ותאורה. בחלל שמזכיר מגרש משחקים, מכון כושר או מרתף עינויים, אפרת מתחזקת מצבים שונים ומשונים. בהשראת התפקיד האגדי של בטי דייויס בסרט בעל אותו השם, היא מבדרת, מפוסלת, מפעילה ומופעלת, מרימה כפעלולנית ומקושטת ככלה. יחד עם המוזיקה המהפנטת של המפיקה/מלחינה/אמנית Nkisi, העבודה מתניידת בין שלל האפשרויות שנפתחות כשהחלל הוא לא רק מקום והגוף הוא בעת ובעונה אחת יותר ופחות מסך כל דמויותיו.
סביבת מחיה שבה מותר להביט: על חיות-אדם, תנועות וקו מפותל. על התקרבות והתרחקות, התפתחות אנושית ונסיגה. על מה שלא שרד עם הזמן, על מה שכאן, על הבמה, על אשליה. סף יער היא אימון בהחזרת הפראי ובהתבוננות על מערכות יחסים וקנה מידה, שמקורו במשאלת הלב הנאיבית: לייצר איזון. העבודה היא זיקוק של מחקר מתמשך והפנמתו לשפה […]
וילה רדיוז הוא מיצב סאונד שהופך אור וצורה לצליל. מערך של מכונות מכושפות מסובבות דיסקים שקופים שעליהן מודפסות צורות שונות. קרני האור הנשברות דרכן מותמרות לגלי קול. הצלילים הנשמעים בוילה רדיוז הם ביטוי אנלוגי וישיר של צורה ואור. וילה רדיוז – Ville Radieuse – עיר קורנת, היא חזון פרי רוחו של האדריכל השוויצרי-צרפתי לה קורבוזייה […]
סוף סוף מסך התיאטרון נפתח. שני חברים יושבים על ספסל בפארק, האחד מתוודה על חזיון שיש לו: לפעמים הוא יכול לראות דרך ארובות העיניים של מישהו זר. בעודם מדברים, אותו הזר מתחבא בקרבת מקום, אורב מאחורי השיחים, מציץ על השניים. נער המים והמים הוא מסע בנבכי התיאטרון. ספקטקל מיניאטורי נטול שיאים. תיאטרון בובות זעיר ללא […]
התעלפויות היא יצירה שמתהווה תוך נדידה מתמדת בין נופים, חלומות ומדיומים. היא געגוע לירוק של מרחבים פתוחים, של עומק הרים וריחות של מים ועצים. פנטזיה על קיום נטול מאמץ: להצליח לדבר במשפטים ארוכים. ללכת רחוק בלי לחפש לאן. להתמסר, להסתפק, כמו הר, כמו ים, כמו עץ. העבודה החלה ככתם ירוק על במה שחורה ומגלמת תהליך […]