גוליבר מדבר. קרוב ושקט, כמו קול שמהדהד בראש. שלושה אנשים קושרים אותו, מכוונים לטבורו בובה קטנה ומצלמה. מופע חדש מתחיל: זוג נעליים גמדיות פוסעות על בטנו של ענק, מפלסות דרך בסבך שערותיו. לאחר שש עשרה שנות מסע בים, חוזר גוליבר הביתה ומסתגר בחדרו. הוא מסרב לפגוש בני אנוש ומנהל שיחות עם שני סוסים שרכש. מהרהר […]
״המופע I look After הוא כתב עמדה של אמן יחיד. אני חוזרת בו אל דימויים ישנים שחיברתי ומשנה את צורתם, ובכך מעניקה לנוסטלגיה תפקיד יצירתי, ביקורתי, חי, כזה שפני קדימה. נוסטלגיה כפוטנציאל״ מופע יחיד, המבוצע על־ידי נאוה פרנקל עצמה, ומעורר את הצופה להסתכל על עצמו, ולחשוב. היצירה בנויה ממשחק מילים מורכב ומצחיק, מבנים כוראוגרפיים דמויי משחק, ואסתטיקה […]
היא קוראת לי לבוא לבמה ולשבת על שולחן לידה. מבקשת שאבחר מגרה ואוציא ממנה משהו. המבט החודר שלה שולף אותי סופית מהקהל: עכשיו זה רק אני והיא "אקס חמותי החורגת היא פסלת מוערכת בארץ ובעולם. היא ידועה גם כבשלנית נהדרת וכאשת שיחה מבריקה. בשבילי, היא בראש ובראשונה מספרת סיפורים מחוננת. לאורך ארבעה עשורים ויותר, מיום […]
הם עומדים שם בחליפות ג'ודו. חסרי אונים. תכף מתחיל הגמר, אבל ישראל כבר לא קיימת. נמחקה מפצצת אטום. שנים הם חיכו לזה, ויעשו הכל בשביל לחזור עם מדליה. אבל לחזור לאן? "נפילים" היא הצגה נוקבת בשלושה חלקים בכיכובו של מנשה נוי, על ישראל של שנות ה־80, ה־90' והאלפיים. בחלק הראשון, ניצב מנכ"ל הקאמרי בתפקיד מנחם […]
היה היו שלוש חברות, שיצאו לעת ערב לעשות 'על האש'. "אולי נשיר משהו" אמרה האחת, בעודה לשה את הבשר. "בואו נספר סודות אחת לשניה" צחקקה השניה. "אני כל כך עדינה" נאנחה השלישית וירקה על הבמה. מהמנגל עלה ריח חריף של תשוקה, פחדים, זכרונות, כישופים ופנטזיות. כושלירבאק נע בחלקלקות מעודנת ומתוחכמת בין עולם פוסט קלישאתי של […]
גופה של אנה משודר על המרקע. הטלוויזיה מתחילה לבכות. אנה מחבקת אותה בחזה חשוף, כמו אמא מניקה. גוף לגוף. היא שרה לה שיר ערש עד שהיא נרגעת. בית ברוסית, בית בעברית. מינסק הוא מופע בימתי פרוע וסוריאליסטי העוקב אחר סיפור חייה של היוצרת והמבצעת אנה זקרבסקי, מהלידה ועד המוות. זקרבסקי מספרת בגוף חשוף את הפרטים […]
היא סוחבת את הזחל הרוטט על גבה. הגלימה הזהובה שלה נשרכת אחריה. היא משליכה אותו ומתחילה להתקפל בעצמה. על הבמה נושם כעת כדור אנושי, פקעת שכולה זהב עבודתה של מאיה וינברג מעלה באוב מיתולוגיה מיסטית מומצאת, בה לראשונה השכחה היא שפתה של מספרת הסיפורים. מלאכת הכישוף ומלאכת האמנות מתבררות כאחת: הבמה היא חלל העבודה, אך […]
